צמחי מרפא סיניים נמצאים בשימוש מזה אלפי שנים ועד ימינו אנו. סגולותיהם עוזרות ומטפלות במגוון רחב של בעיות ומחלות: החל ממחלות של מערכת העיכול וכלה בתמיכה במערכת החיסון וטיפול בתסמינים שלאחר כימותרפיה והקרנות.

צמחי מרפא סיניים מהווים חלק בלתי נפרד מריפוי ברפואה סינית, בנוסף לדיקור. יש הטוענים שידע והתיאוריה אודות אופן פעולתם, מהווה חלק בלתי נפרד מעקרונות הריפוי הבסיסיים ברפואה סינית ולא בכדי – הניסיון הקליני והתיעוד של  השימוש בצמחי מרפא סיניים הוא בן  אלפי  שנים.

המרפאים בסין העתיקה בחנו וחקרו את איכויות הצמחים והמינרלים על פי קטגוריות מובנות של איכויות הפעולה של הצמח על הגוף האנושי על פי השקפתה של הרפואה הסינית.

כל צמח הוגדר על פי מספר סטנדרטים:

-          איבר המטרה עליו פועל הצמח

-          המרידיאנים עליהם הוא משפיע

-          כיוון הפעולה: מעלה אנרגיה כלפי מעלה (ראש וצוואר למשל), או כלפי מטה (למשל משתן).

-          טעם: חריף,מתוק,מר,מלוח,חמוץ :קשור בעקר לאיבר המטרה ולפעולה הספציפית הנחוצה.

-          טמפרטורה: פרמטר חשוב ביותר ברפואה סינית: מחמם או מקרר.

-          אופי הפעולה: גורם לתנועה של אנרגיה,מרגיע ויוצר הרמוניה (למשל כאבי בטן או בעיות עיכול), או אוגר אנרגיה (למשל אוגר נוזלים).

בכך לא תמה חקירתם והגדרתם של הצמחים: נבדק שיתוף הפעולה שבניהם : ביטול או הגברה של המטרה הרצויה וכמובן התוויות נגד. שיתוף הפעולה של מספר צמחים לכלל פעולה מתואמת הוא אומנות הפרמקולוגיה של הרפואה הסינית – יצירת פורמולה ייחודית של מספר צמחים המותאמת אישית לכל מטופל על פי צרכיו.

היות וכל הצמחים והמינרלים הם טבעיים, תופעות הלוואי לא קיימות וזהו יתרונן המשמעותי על תרופות קונבנציונליות. אם זאת אין להפחית מחשיבות מפניה אך ורק למטפל ברפואה סינית שהוסמך לטפל בצמחי מרפא, כמו גם לניסיונו הקליני בנושא : היות ולא מדובר בתוספי מזון, אלא על צמחים המכילים חומרים פעילים, פורמולת צמחי מרפא חייבת להתאים אינדיווידואלית למטופל – באותו הדיוק שחייט תופר חליפה מתאימה לגוף.

הסיניים לא בחנו את צמחי המרפא על פי מדדים קליניים של הרפואה המערבית, עד שרפואה סינית חדרה למערב, או אז החלה חקירה של החומרים הפעילים בצמחים והשפעתם. יתר על כן, הסתבר שצמחי מרפא המוכרים במערב כיעילים לטיפול בבעיות ספציפיות, אינם שונים ואף מקבילים בשימוש שלהם ברפואה הסינית , למרבה הפלא אנו מכירים רבים מהם גם כתבלינים.

אסטרגלוס – מחזק את מערכת החיסון, שום – מסייע להורדת סוכר לסוכרת מסוג 2 , כמון – נוגד חימצון רב עוצמה, אנטי דלקתי ואף מסייע גם בהורדת כולסטרול. מרווה – מרגיעה את הנפש ומקלה על כאבי בטן. ועוד

למרות הקבלות רבות נוספות שידועות היום גם במערב, הפרמטרים של הרפואה הסינית נותרו כפי שהיו :

·         הטעם החריף משפיע על הראות : מפזר ומניע אנרגיה –   למשל שורש האנג'ליקה שמקל על נזלת וסינוסיטיס : פותח חסימות ממעברי האף והסינוסים באמצעות פיזור של ליחה ונוזלים עודפים.

·         הטעם המר משפיע על הלב : מנקז  אנרגיה,כלומר מנתב אנרגיה עודפת מפלג גוף עליון., למשל הצמח הסיני "מו טונג" המטפל בין היתר,בפצעים בפה ומנתב נוזלים כלפי מטה באמצעות תכונותיו המשתנות.

·         הטעם החמוץ משפיע על הכבד והוא יכול לנקז אנרגיה עודפת  ולספוח אנרגיה שחסרה : למשל השזיף היפני מקל בעיות מעיים  (דיזנטריה) ויחד עם זאת סופח נוזלים ומקל על יובש בפה וצמא עקב סוכרת .

·         הטעם המלוח משפיע על הכליות מנקז אנרגיה עודפת,מנתב אותה כלפי מטה: למשל גפרת הנתרן, הרכב כימי של מלח,  מקל על עצירות - תכונתו של הנתרן לספוח נוזלים מהווה במקרים מסויימים כגורם משלשל .

·         הטעם המתוק משפיע על הטחול ועושה מספר פעולות : מפזר אנרגיה עודפת (שאינה מיטיבה), מחזק אנרגיה ומאזן - האסטרגלוס משתן ומיטיב עם בצקות, מחזק את מערכת החיסון (נוגד חימצון) ומחזק אנרגיה חסרה , למשל עייפות חוסר תיאבון ומשמש כגורם מאזן לאחר לידה.

בנוסף קיימים שני "טעמים" נוספים:

-           טעם ניטראלי (חסר טעם) שמנקז נוזלים עודפים,כלומר משתן

-          צמחים ריחניים (ארומתיים) : תכונת הנדיפות שלהם היא הגורם המרפא : למשל הפאציולי שמקל בין היתר על תחושת נפיחות בבטן: מעודד עיכול, הל (קרדמון) השייך לאותה הקבוצה, אף הוא מעודד עיכול ובין היתר מקל על תחושת מועקה בחזה..

 הטמפרטורה של הצמח בעלת חשיבות מכרעת: מהווה גורם שיכול להגביר תנועה או לעצור אותה, ישנם  ארבעה סוגים של טמפרטורה:

-          צמח בעל אופי חם: בדרך כלל יחזק אנרגיה שחסרה לנו

-          צמח בעל אופי קר:בדרך כלל יפזר אנרגיה עודפת שגורמת לנזק ו/או לחסימה

-          צמח חמים (נוטה לחם)

-          צמח קריר (נוטה לקר)

כמו כן הטמפרטורה של הצמח מכוונת אנרגיה כלפי חוץ או כלפי פנים, למשל יש צמחים בעלי אופי חמים המכוונים אנרגיה כלפי חוץ מוציאים אנרגיה עודפת מהגוף, למשל גורמת לנו להזיע במחלת חום ובעצם כך, להוריד את החום. אבל באותה המידה יש צמחים קרירים שמיועדים למחלות חום, למשל דלקת גרון: מטפל בצמחי מרפא יודע לאבחן נכון איזה מן הצמחים, חם או קר, הוא המתאים...אך גם לנו יש יכולת אינטואיטיבית להבחין הן בטמפרטורה והן בצרך שלנו – נעדיף להוסיף קינמון לקפה הפוך וקליפת קינמון לסיידר חם בחורף, כיוון שהם מותירים בנו תחושה של חמימות. לעומת זאת עדיין נוכל לשתות תה חם עם נענע בקיץ, כיוון שהנענע, בדומה למנטה, מותירה ויוצרת תחושה של קרירות....

הרכבת מרקחת של מספר צמחים מורכבת יותר ודורשת מיומנות וניסיון קליני: על המטפל לבחור מספר צמחים שיפעלו באופן שיוצר סינרגיה, פרוש הדבר הוא לרקוח צמחים שלעיתים שונים זה מזה בתכונותיהם,לעיתים מעצימים זה את זה  ולעיתים מבטלים זה את זה. מרכיב הפורמולה מחליט על מינון של צמח וצמח על מנת ליצור את האיזון בו צמחים שונים בתכונותיהם  מכוונים יחד למטרה משותפת.

מורכב הדבר ככל שיהיה, לרשותו של המטפל מידע.רב על יותר מ – 300 צמחי מרפא שונים, כמו גם ניסיון קליני בן אלפי שנים...   

נכתב מטעם מרכז פנימה - טיפולים, חוגים וסדנאות