תזונה טבעית - כמה כללים קלים לתזונה נכונה
בקיץ האחרון פנו אלי ממגזין בריאות עם שאלה של קוראת: "מכיוון שאני סובלת מחומציות בקיבה אני נמנעת מלאכול פלפלים אדומים, ועגבניות . איך אדאג לכך שלא יחסר לי ליקופן?"
תשובתי היתה מושקעת וקצרה, כפי שנתבקשתי ממערכת המגזין: "גברתי הנכבדה, מעניין שאת מציינת את הפלפלים והעגבניות. מקור ירקות הללו הוא ביבשת אמריקה, כך שבאיזור שלנו התקיימו חיים במשך מאות אלפי שנים בלי לאכול אותם בכלל. ליקופן, כמו ויטמינים ומינרלים אחרים, קיים גם בירקות אחרים וכמויות שונות. הסוד הוא לא למצוא ירק אחד שנותן הרבה ממשהו מסוים, אלא לאכול תפריט מאוזן שאינו מונע ספיגה של כל החומרים הנחוצים לך, הנמצאים במזון.
פירות וירקות טריים מלאים באנטיאוקסידנטים חיוניים, לכן הייתי פשוט ממליץ לך להעשיר ולגוון את צריכתם. בנוסף היתי ממליץ להשתדל להימנע מרעלים שונים המוכנסים למזון מעובד.
אם הליקופן חשוב לך באופן מיוחד, עכשיו זו העונה לאבטיח וענבים שחורים, העשירים בהליקופן."
לאחר כחודשיים פנה אלי גיסי עם גליון שקנה והראה לי את שמי מתנוסס בין שמות המומחים של המגזין, נזכרתי בשאלת הקוראת ויצאנו למסע חיפוש בין עמוד הכרומו. חיפשנו ולא מצאנו. אז התייאשנו. לאחר כמה שעות הגיעה גיסתי, שהסתקרנה, גם היא חיפשה ולא מצאה. עזבנו את הנושא והמגזין עבר אחר-כבוד לבית הכיסא. מאחר ששם הוא המקום להרהורים ולמחשבות, נמצאה שם האבידה - שורה קצרה, בראשו של עמוד פנימי, בלי שאלה מקדימה ובלי כל המידע לגבי עמדותי המקצועיות.
בשורה הקצרה נכתב שאני מאשר שאין צורך לדאוג! אפשר להשיג הרבה ליקופין גם מאכילת אבטיח!
אני מקווה שבעקבות מילותיו אלה של העורך אכן סרה דאגה מליבות הקוראים. חבל, שהכותב לא קיבל את הקרדיט הראוי לו ושמשום-מה השתרבב שמי לעניין. זה לא מה שאני כתבתי.
רוב יועצי התזונה הטבעית מציע למטופלים לרכוש ולצרוך תוספי-מזון רבים כדי להבריא ולשמור על בריאות. חנויות טבע רבות נבנות על קירות רחבי ידיים ומלאי קופסאות מכל מיני סוגים ובכל מיני גדלים, המכילות את הדרך שלכם לבריאות נבונה על-פי הנטורופתיה. את עמדתי לגבי התפיסה הזו של ויטמינים ומינרלים כבר כתבתי במאמר - "יותר זה לפעמים פחות".
לאחרונה שמתי לב לחלק אחר של תופעת הנהייה אחרי מיקרו-נוטריינטים (כך קוראים לחלקי המזון הקטנים האלה - ויטמינים, מינרלים, אנזימים...) - החיפוש הדקדקני אחרי מזונות-פלא והבדיקה העיקשת של חלקיקי המזון בתזונה שלנו. אתם סטודנטים שצריכים לזכור היטב ולהישאר עירניים? לכו על סוכר, קפאין ואוכמניות. לשיפור תפקודי הכבד אכלו רוקט, שומר והל. חסרה לכם שמחת חיים? לכו על דגים ופשתן. כשעורכים של עיתונים פונים אלי בשאלות על צמחי-בר מלוקטים הם תמיד רוצים גם לדעת מהן ס"גולותיהם הרפואיות". מה בעצם ישתפר אצלכם בדיוק אם תאכלו חופן חוביזות? האם לוף ירפא ימנע סרטן? האם העוזרר ישפר את הראייה? האם הלענה תנקה את הכבד? האם הכורכום יצר את כלי הדם במוח? עורכי מגזיני הכרום ואתרי האינטרנט מתעקשים - זה מה שהקוראים שלנו רוצים לדעת. תן לנו את השורה התחתונה - למה זה טוב?
המגזינים, מהדורות הבריאות המורחבות, אתרי האינטרנט העוסקים בבריאות, כולם מוצפים בהצעות ממוקדות שכאלה. לפעמים אפילו נמצא להם איזה מוצר שמוצאים בו מספיק ויטמינים ומינרליים חיוניים כדי שיוכרז מיד כ"מזון-על". בעבר נראה היה כי הרפואה הטבעית מבקשת להציע שינוי מדרך המחשבה המחברת חולים לתרופות. השיח הטבעי היה הוליסטי, כזה המבקש להביט על האדם כשלם שיש להחזיר אותו לאיזון. כיום, מקריאה בעיתוני הבריאות, נראה כי הרפואה הטבעית הופכת לרפואת-תרופות בפני עצמה. לכל קושי או מחלה מוצעת רשימת מזונות שירפאו אותה, כל מזון מנותח לרכיביו הקטנים ומיד מסווג לפי המצבים בהם הוכח שהם מסייעים. לא לכך התכוון הרמב"ם כשהוא כתב: "יהיו מזונותיך תרופותיך".
גם בימי קדם נאמר על סרפד שהוא מסייע למערכת השתן ועל מרווה שהיא מרפאת כל אולם יותר מכל דבר אחר חשוב היה לרופא להציע למטופליו תמונת תזונה שלמה ואורח חיים מאוזן.
אני קורא את המגזינים ולא מבין - איך הקוראים לא מתבלבלים. האם מישהו יכול לזכור את כל המידע האנקדוטלי הזה? מתי בעצם צריך לאכול אוכמניות? מה בעצם טוב בהריון?
אני חושב שכל התפיסה הזו, מעבר לטעויות הבסיסיות בגישה עצמה, היא גם מאוד מבלבלת ואין בה שום דבר פשוט. בקרוב נצטרך להתחיל לבנות ספרים עבי-כרס, כמו אלה המכילים את כל המחלות והתרופות המשמשים את הרופאים, שיורו לנו מה לאכול כשאנחנו מציגים תסמינים כאלה או אחרים.
ברצוני להציע לכם כמה כללים פשוטים יותר שיעזרו לכם להבחין מתי כדאי לאכול מה. כך שכשתתקלו באוכמניות, או כשתכאב לכם הבטן, תדעו לשאול את השאלות הנכונות שיביאו אתכם בקלות רבה יותר לתזונה טובה יותר. העקרונות האלה יהיו מודולריים, כאלה שתוכלו לבחור ביניהם ולהחליט עד כמה ללכת לפיהם ועד כמה לבחור בדרך שלכם. בכל מקרה, אני מגיש אותם כאן לפי סדר העדיפויות שמתאים לדיעותי ולידיעותי שלי.
1.אכלו יותר פירות וירקות. מזונות אלו הם החשובים ביותר בתזונתנו הם מתעכלים בצורה הטובה ביותר בגופנו וצריכים להוות את מרביתה.
2. בשלות וטריות - יותר טרי ויותר בשל. המרכיב החשוב באכילת מזון הוא טריותו, ככל שהפרי בשל יותר וקרוב יותר למועד שבו קטפו אותו, הוא יכיל הרבה יותר מרכיבים תזונתיים. הפרי צריך להבשיל על עץ או שיח, לא על המדף, לא במקרר ולא במחסן
3. טבעיות - יותר טבעי. ממולץ לצרוך מזון שגדל בתנאים כמה שיותר טבעיים. דוגמא למזון כזה היא המזון האורגני. מתוך האורגני כדאי להעדיף את הירוקים, את התפוחים ואת פירות היער והענבים. אלה הם הכי מרוססים בחלקאות הרגילה. ככלל - ככל שהמוצר יקר יותר כך קשה יותר לגדל אותו, ולכן סביר שהוא מרוסס יותר. לכן כדאי דווקא לקנות את המזונות היקרים יותר במדור האורגני. זאת, פרט לירוקים, שהם מאוד מרוססים אבל זולים גם במחלקה האורגנית.
4. פשטות - יותר מוכר פחות מעובד. אכלו את מוצרי המזון בצורתם הטבעית. עדיף לא לקנות מוצר שלא מבינים את מה שכתוב ברשימת הרכיבים שלו או שלא יודעים מה הוא עבר כדי לקבל את הצורה בה הוא נמצא על המדף.
5. עונתיות - יותר עונתי. יודעים באיזו עונה גדלה העגבניה או המלפפון? כל צמח גדל ונותן פרי בעונה בה הוא גדל, בעונה הזו קל יותר לגדל אותו, ובעונה הזו הוא טרי ובשל יותר (לכן ערכו התזונתי גבוה יותר) . האכילה על פי עונות השנה מגוונת את התזונה והופכת אותה למעניינת ואתגרית.
6. מקומיות - יותר קרוב/מקומי.ככול שתוכלו ותצרכו מזון שגדל קרוב אליכם אתם תורמים גם לאיכות הסביבה, גם למקום בו אתם חיים וגם מכירים את האוכל טוב יותר. אם אתם מחפשים ממתיק, למה ללכת לממתיקים שמגיעים מרחוק ולא להשתמש בתמרים, בדבש תמרים, בדבש חרובים או דבש ענבים טבעי.
7. פחות חומרים מעוררים וממכרים. פחות קפאין, קקאו, סוכר, משקאות מוגזים או משקאות אנרגיה. חומרים מעוררים הם זמינים ומזמינים אותנו מכל פינת רחוב אבל אנחנו לא צריכים אותם, הם יוצרים תחושה של לחץ מתמיד, גורמים לנו להרגיש שאנחנו צריכים אותם והורסים את מנגנוני הרעב והצמא שלנו.
8. פחות מרכיבים בארוחה. אכלו ארוחות פשוטות והתענגו על הטעמים הבסיסיים והאמיתיים של המזון.
9. סימכו על החושים שלכם ולמדו להכיר את מערכת העיכול שלכם. מה עושה לה טוב או לא. שימו לב להרגשתכם לאחר האוכל. כשאתם מרגישים לא טוב, במצב רוח רע או בלחץ - בדקו מה אכלתם לפני כן.
ולבסוף - חפשו את התשובות לא רק בתזונה אלא גם באורח החיים.
הידע המסורתי, שהצטבר במשך אלפי שנים, גורס כולו כי יש לשלב תזונה נבונה בהרגלים של אורח חיים בריא, ולהתאים אותן לסדר היום ולהרגלים של כל אדם ואדם.
אין פה סודות, זה מידע פשוט וידוע שכדאי ללמוד ולתרגל.

מאמר זה נכתב ע"י אורי מאיר-צ'יזיק