אלרגיות ואסטמה ועונות המעבר
סוזי קושניר, מטפלת ברפואה יפנית במרכז פנימה,
מרכז הוליסטי, חיפה
פירוש ההגדרה של תופעות האלרגיה על פי הרפואה המערבית, הן תגובת יתר של מערכת החיסון נוכח חומרים שאינם נחשבים למזיקים: החל מקרדית אבק הבית, הפרשות של בעלי חיים, פריחות ואבקנים, מתכות ועוד. בעת מגע עם אותם חומרים שאינם מזיקים בדרך כלל, גופו של האדם האלרגי מפריש חומרים בשם היסטמינים שגורמים לתופעות כמו נזלת, קושי נשימתי, פריחות ועוד.
הטיפול הקונבנציונאלי באלרגיות הוא כמובן אנטי-היסטמינים וקורטיזון ,שנועדו להקל על תופעות הלוואי של האלרגיה. בעיני הרפואה הסינית הקלאסית, לריאות ולכליות יש קשר הדוק עם תפקוד מערכת החיסון, במיוחד לכל האמור לגבי קשיי נשימה ואסטמה.
ברפואה הסינית הקלאסית מתחלק הגוף לששה רבדים של תפקוד, לכל אחד מהם תפקיד כזה או אחר הקשור במערכת החיסון. לכל האמור לגבי אלרגיות ואסטמה יש שתי שכבות עיקריות שמעורבות:
הראשונה ה – Tai Yin ,אחראית לעמידות הגוף באופן כללי בפני פתוגנים ומחלות: חסינותה של מערכת זו הכוללת את הראות והטחול אחראית לאופי ההתמודדות של גופינו עם כלל המכלול שדורש הישרדות פיסית.
השכבה השנייה היא ה – Shao Yang ,אחראית להסתגלות ולהרמוניה של גופינו בהתאמה לתנאים החיצוניים.
הרפואה היפנית, הבוחנת את התופעה תוך בחינת השקפה מודרנית ,מזהה מספר גורמים עיקריים:
• תורשה : במיוחד באזורים של אחוז גבוה של זיהום אוויר, ניתן לראות ילדים שלוקים בבעיות של מערכת החיסון והנשימה. ניתן לראותם ,נוהרים בהמוניהם לחדר המלח הקרוב לביתם. רובם סובלים במקביל גם מקשיי עיכול וליחה כרונית.
• בלוטת האדרנל: היא בלוטת יותרת הכליה, לה קשר הדוק עם הפרשות של חומרים אנדוקריניים,הורמונים ובעקר לתגובת גופינו בזמן דחק (סטרס) כלומר תגובה אינסטינקטיבית של "ברח או הילחם" ( Fight or Flight) טראומה, שוק, ואורח חיים מתיש בה הגוף מקבל הוראה לשרוד ,גורמת להפרשה מוגברת של אדרנלין וקורטיזון. לאורך זמן הדבר מתיש ופוגע במערכת החיסון.
• חוסר איזון של מערכת העצבים האוטומטית: מערכת סימפטטית ומערכת פארא-סימפטטית שאמורות לאזן אחת את השנייה. הראשונה אחראית יחד עם בלוטת האדרנל, לפעילות בזמן דחק והשנייה לתפקוד בזמן מנוחה. ברגע שהאיזון בין שתיהן מופר, למשל פעילות יתר של המערכת הסימפטטית על חשבון פעילות המערכת הפארא – סימפטטית יופיעו סימפטומים של קוצר נשימה, פלפיטציות (דפיקות לב מואצות), חוסר יציבות רגשית, כאבי ראש, שינויים בהטלת שתן : המון או עצירת שתן, עצירות, אינסומניה ובעיות שינה, חוסר תיאבון, סחרחורות, בחילה ועוד. החשוב מכולם הוא שינוי בלחץ הדם: כלומר נטייה ללחץ-דם גבוה.
לעומת זאת בזמן שהפעילות מערכת העצבים הפארא-סימפטטית גוברת ואינה מאוזנת על ידי מערכת העצבים הסימפטטית, יעיד הדבר על התשה של בלוטת האדרנל ויחד איתה גם מערכת החיסון: עייפות כרונית, הטלת שתן מרובה, זיעה מועטה (גם כשחם מאד), צפצופי נשימה וסטרידו, שיעול כרוני ואסטמה על רקע אלרגי,או תופעות של אלרגיה.
ישנן מספר תופעות נוספות להם מייחסים חשיבות ברפואה היפנית הקושרת: מוח ומבנה לתפקוד של אברים פנימיים, מזהה שני שינויים מבניים עיקריים כגורמים לאסטמה ולאלרגיות:
• שינויים במבנה גשר האף, הסימפטום – נחשב כרפלקס המשליך על מערכת החיסון.
• שינויים מבניים בגב עליון - אזור הרפלקס של הראות ומערכת החיסון.
לכל האמור לגבי סיבות תורשתיות, הרי שאין הוכחה חד משמעית שמדובר בפגם גנטי, לפחות לא כזה שניתן לזהותו בזמן ההיריון, אך הסבירות היא שאם אחד ההורים לוקה בכשל חיסוני או אחר, יחד עם "מעט" זיהום אוויר, תזונה לא מתאימה של האם במהלך ההיריון, יסבול הילד מבעיות במערכת החיסון והנשימה. כמעט בכל המקרים יסבול מליחה כרונית עקב העדר המודעות אודות הקשר בין תזונה נכונה ובעיות במערכת הנשימה.
על פי הקלאסיקה של הרפואה הסינית זהו כשל בסיסי של אחת השכבות מתוך השש, היא ה – Tai Yin.
למעט תפקיד חשוב בתפקוד מערכת החיסון באופן כללי שכבה או רובד זה אחראי קודם כל לעיכול ובעקר לעיכול בסיסי של סוכרים. אומנם כל מזון הופך גופינו לסוכרים בסופו של דבר, אך דיאטה נטולת סוכרים פשוטים וג'אנק, בהחלט תיטיב עם ילדים הסובלים מליחה כרונית. הימנעות מדברי חלב לא תזיק גם היא, בגלל הקושי לעכל את הסוכר בחלב, הוא הלקטוז.
באשר לאלרגיות:
מלבד כל הסיבות שצוינו, על ההשקפה הסינית המסורתית, אלרגיות בתקופות מעבר, קדחת השחת, מחלת היאפים על כל נגזרותיה (כמו פיברומיאלגיה,עייפות כרונית וחיידק אפשטיין בר), הינם כשלים של שכבת ה – Shao Yang- השכבה שאחראית על הסתגלות הגוף לתנאים חיצוניים.
כשל בתפקוד רובד חיסוני זה, יוצר מצב שנקרא ברפואה הסינית הקלאסית "חום כלוא בריאות" ולפיכך מופעים סימפטומים שקשורים בדרכי הנשימה העליונות: התעטשויות, נזלת, תחושת גרד ועוד. היות ועל פי הקלאסיקה הסינית, הריאות קשורות בקשר ישיר עם העור (נקרא פעמים רבות "הריאה השלישית),יופיעו גם סימנים בעור: אדמומיות, גרד ועוד.
הרפואה הסינית הקלאסית אינה מבחינה בין אלרגיה לפריחת עצי זית, לבין הפרשות של חתולים. מתוך האספקט הקליני, מקור הבעיה אינו האלרגן (שלא כמו בהומיאופתיה למשל), אלא בקושי של הגוף להסתגל לנוכחות של חומר חדש בסביבה,יהיה אשר יהיה.
יתר על כן, אימונולוגים ניסו "לחסן" אנשים בפני "האלרגן המזיק" ,מתוך נקודת ההשקפה של התיאוריה ההומיאופתית, לפיה "דומה מטפל בדומה". המחקרים אודות תיאוריות אילו נשאו כישלון חרוץ,עליהם תוכלו לקרוא ב"גוגל".
להלן מספר טיפים של הרפואה הסינית והיפנית להתמודדות עם אלרגיות:
• המון אוויר צח: רצוי בקרבת הים, או באזורים לא מתועשים: אוויר רווי יונים שליליים מחזק את מערכת החיסון.
• תנועה מתונה כמו הליכה ושחיה: עידוד של נשימה אנאירובית, מחזק לא רק את מערכת הנשימה אלא את תפקוד הגוף כולו.
• הימנעות מחומרים מעודדי אלרגיה: דברי חלב, בוטנים, סוכרים פשוטים ,וג'אנק-פוד.
המון צחוק, המון דמעות ,וכל פעילות שתעזור לשחרר "חום כלוא בריאות".
כל זאת מבלי ההתייחסות הפסיכולוגית, שבדרך כלל מעידה על קושי להתמודד ולעכל חוויות בעברינו: היות ואנחנו לא תמיד מודעים לדבר ולהשלכותיו, מוטב שנשלים עימו בתזונה בריאה, פעילות פיסית מתונה והמון הומור.